יום חמישי, 26 בפברואר, חמש בערב- שעון שיקאגו.

אני נמצא בבית החולים. לצערי, אני מכיר את המקום הזה כמו את כף ידי ואולי אף טוב יותר (אתם מכירים אותנו, שחקני ה-NBA וכפות הידיים הענקיות שלנו). עוד פעם, נפצעתי בברך, עוד פעם קרעתי את המיניסקוס, עוד פעם בברך ימין. חוץ מזה שנמאס לי להיות פה, הרופא של הקבוצה, בריאן קול, לוחץ עלי לקבל החלטה לגבי הניתוח מחר. מה לעשות?

(מוציא את האייפון ומתקשר למשה ואזנה)

רוז:" הלו, מדבר דריק רוז, הרכז של השיקאגו בולס. קראתי כמה פוסטים באתר הזה שלכם, HOOPS. קראתי כמה פוסטים שלך בנושא פציעות בכלל ופציעות ברכיים בפרט ואתה נראה לי כמו מישהו שמבין עניין. אז רציתי לשאול אותך כמה שאלות. מקווה שאני לא מפריע לך לישון או משהו… מה השעה אצלכם?"

משה: (מפהק)" 1:00 בלילה,אבל לא משנה אם כבר התקשרת… שמעתי על הפציעה האחרונה שלך, עצוב מאוד. אז מה רצית לשאול?"

רוז: "טוב, אז קודם כל רציתי לשאול: מהם סוגי הטיפול בקרע במיניסקוס? מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם?"

משה: "בגדול דריק, יש שתי אפשרויות טיפול: תפירה או הוצאה( מניסקטומיה), עד לפני כמה עשרות שנים לא הייתה שום דילמה, פשוט הוציאו את כל המיניסקוס, הפציינט הרגיש נפלא – הלך, רץ קפץ וסידר לעצמו ביואיק + קיצבת נכות עשרים שנה אח"כ. הבינו שמשהו לא בסדר ואז פיתחו את מה שנקרא מינסקטומיה חלקית – מוציאים אך ורק את החתיכה הקרועה והמפריעה – לרוב האוכלוסייה זה פתרון מצויין, ניתוח קל, שיקום קצר תוצאות נפלאות – הבעיה היחידה היא שאתלטים (לא כולל שחקני כדורגל ישראלים מגן הילדים ועד נבחרת ישראל) הם לא רוב האוכלוסייה ובטח שלא אתה דריק.

גילו שגם בפרוצדורה הזאת , במידה ויש דרישה לעבודה אינטנסיבית מהברכיים (ואתה מעביד אותן קשה קשה) אחרי כמה שנים הברך מגיעה למצב הנקרא OA (אוסטאוארטריטיס). את הפתרון אתה מכיר היטב, תפירה של המיניסקוס כמובן, בדיוק כמו שעברת בפציעה הקודמת – תוצאות מצויינות לטווח הארוך אך השבתה טוטאלית לטווח הקצר (עד שנה)."

 רוז: "מעניין. טוב, יש לי עוד שאלה: מה אתה ממליץ לי, דריק רוז, בהתחשב באתלטיות שלי ובהיסטורית הפציעות שלי לעשות בכדי לא להיפצע פעם נוספת? איזה סוג ניתוח אתה ממליץ לי אם איני רוצה להיפצע שוב?"

משה: "אוקי דריק, על מנת לחשוב על סוג הניתוח צריך לחשוב על מה חשוב לך ועל גודל הקרע במיניסקוס. לפי מה שהבנתי הקרע שלך עכשיו הוא ממש לא רציני. בהנחה שחשוב לך מהקבוצה אני חושב שיהיה הוגן לומר שהוצאה חלקית של החתיכה הקרועה לא תסכן אותך יותר מדי לטווח הארוך, ולטווח הקצר תוכל לחזור בדיוק בזמן כדי להפסיד ללברון בפלייאוף.

 לגבי מניעה של קרע נוסף בעתיד הייתי ממליץ על גיור כהלכה + קריאת שני פרקי תהילים על בסיס יומי, מעבר לזה די קשה למנוע קרעים במיניסקוס – אולי לנסות לשנות קצת את סגנון המשחק – נגיד יותר טים דאנקן ופחות ראסל ווסטברוק. אימוני קורדינאציה וזריזות אף פעם לא מזיקים. תתנחם בזה שפציעת מיניסקוס לא אמורה לפגוע ביכולת שלך כשחקן בכלל לטווח הבינוני -ארוך."

רוז:" יפה לך ההומור בשעות האלה של הלילה. טוב, דוקטור, עוד שאלה אחת ואני עוזב אותך לנפשך. זאת השאלה הכי קריטית: אם אתה דריק רוז האדם, שמצד אחד רוצה ללכת ללא עזרה בסוף הקריירה שלו, ומהצד השני אתה גם דריק רוז השחקן והמותג שמשתוקק לקחת אליפות (או לפחות לנסות), ואתה צריך להחליט עוד (מסתכל בשעונו) חצי שעה על סוג הניתוח, מה אתה עושה?"

משה:"איזה מזל שאני לא אתה 🙂

וברצינות: שאלה לא פשוטה ורד, לו הייתי במקומך, במידה ומדובר בקרע קטן ופשוט הייתי פשוט מוציא את החתיכה הקרועה, אם זה קרע גדול ומורכב הייתי הולך על תפירה. אם אתה רוצה לקחת אליפות הייתי הולך על לעבור לקליבלנד… בהתחשב בגיל שלך ובפציעות עבר נראה לי הוגן להגיד שאין לך עוד שנה עכשיו להקדיש לשיקום. אני הייתי הולך על הוצאה של החלק הקרוע"

רוז: "תודה דוקטור, לילה טוב. כשאני אהיה ב-מאי עם גביע האליפות ביד אחת וה-MVP של הגמר ביד השנייה אני אצלצל להודות לך ולצחוק עליך."

משה: "מסתבר שלא רק שהתעוררתי עכשיו מחלום, כנראה אני צריך להעיר גם אותך. בהצלחה בניתוח."